למה צריך כשרות?

עם ישראל שומר כשרות

זכינו בארץ ישראל שרוב גווני הקשת של החברה היהודית ערים ומודעים לנושא הכשרות, ורבים מבני עמינו צורכים מרכיבי מזון תחת פיקוח של כשרות המוצרים. מרגש המחזה בו אתה יכול לראות יהודי באשר הוא חובש כיפה או לא, ניגש לדלפק המסעדה, או דוכן המזון ושואל את המוכר: יש לך תעודת כשרות?! דבר זה מוכיח כמאה עדים על המסורת והמורשת שזורמת בעורקיה הפנימיים של הנפש היהודית כמעיין מבעבע.

מי צריך לשמור כשרות ואיפה?

שמירת הכשרות חלה על כל יהודי באשר הוא, התורה מסרה לידינו את אחד היסודות החשובים ביותר בקיומו של עמנו. על ידי שמירת הכשרות מבטיח האדם את שמירת צביונו של הבית היהודי ואת טהרת הנפש של הדור הבא, וזו זכות גדולה.

חשוב לזכור ! כי חובת הכשרות חלה על היהודי לא רק בביתו אלא גם בהיותו בחוץ, כאשר הולכים לאכול במסעדות או בבתי קפה וכדומה, יש להקפיד לאכול רק במסעדות כשרות.

האם יש קשר בין אכילת מזון של האדם לנפש הפועמת בו ?

המדע המודרני גילה, שהמזון משפיע לא רק על תאי הגוף, אלא גם על האישיות, פנימיותו של הסועד. במבט ראשון הדבר נראה מוזר - מה הקשר בין המזון לנפש ? אבל מתברר שיש קשר. הנה גדולי הרופאים הוכיחו שמאכלים משפיעים על גוף האדם כמו על נפש האדם, והשימוש בהם יוצר שינוי במהותו של האדם. המאכל שאדם אוכל נספג בדמו והופך לחלק ממנו, מזין את מוחו והופך לתוצר הרוחני שלו .על בסיס עיקרון זה מסבירים כמה ממפרשי התורה את תפקידה של הכשרות. הבורא, בתורתו, גילה לעם היהודי, כי יש סוגי מזון שעלולים להחדיר תכונות שליליות לנפש היהודית, ולכן אסר עלינו לאוכלם. מערכת דיני הכשרות היא אפוא 'חוקי היגיינה' לנפש היהודי. המאכלים האסורים גורמים פגיעה בנפשו של היהודי והפרעה ליכולתו למלא את חובותיו, ולכן יש להימנע מלאכלם.

 הפגיעה מתבטאת ביכולת לקלוט דברים רוחניים וקדושים. הנזק הוא לעדינות הנפשית המיוחדת ליהודי. משהו מהרגישות לרוחניות, לטוהר, למוסר, לקדושה, עלול ללכת לאיבוד. מבחינה זו הזלזול בכשרות גורם נזק שקשה לתקנו, והדבר חמור במיוחד אצל ילדים קטנים, שגופם ונפשם נתונים בשלבי בניין ועיצוב.

האם תושבי חדרה דורשים כשרות למזון?

זכינו שמרקם האוכלוסיה בעירנו חדרה מושתת על יסודות של האמונה בהשם ובתורתו, ורבים רבים מבני העיר צורכים מזון תחת פיקוח כשרות של הרבנות. החל בקניה בסופר, מסעדה, או דוכן מזון,  וכלה באולמות שמחות באירועים חתונות, בריתות, ובר מצוות. כאן בעירנו יודעים שכשרות היא אחד מעמודי היסוד של יהדותינו, אין צורך להיות  דתי בשביל לשמור כשרות, צריך להיות יהודי! כל יהודי באשר הוא, יודע ומחונך על תודעת כשרות מתמדת. וכשם שיהודי מקפיד על מה שמוציא מפיו שלא יהא דבר שקר, רכילות, לשון הרע וכדומה, כך חובה עליו לחשוב היטב על כל מה שהוא מכניס לפיו אם כשר הוא לאכילה או לאו. וכבר אמרו חכמינו 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו'.   

מהי רמת הכשרות במחלקת הכשרות בעיר חדרה?

בזכות גדולה זכתה עירנו שמערכת הכשרות, שעל ידי הרבנות הראשית לחדרה והמועצה הדתית הינה מן המשובחות. מערכת כשרות טובה בנויה בראשיתה על מבנה יראתם, אישיותם, ובקיאותם של מפקחי ומשגיחי הכשרות, עמידתם ועירנותם לעמוד על משמר הכשרות.  כמו כן חובה על העומדים בראש מערכת הכשרות להנהיג הוראות ונוהלי כשרות ברורים מחד, ומאידך אכיפתם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

זכתה עירנו חדרה שרמת הכשרות בה, עומדת בדרישות הלכתיות נוקבות  וברורות, ומערכת אכיפת ההלכה והנוהלים היא מהטובים שיש. כמו כן משגיחי ומפקחי הכשרות הינם יראי שמים הבקיאים בהלכה, העומדים על משמר הקודש, ועושים מלאכתם נאמנה, לפקח, לבחון, לבדוק, להעיר, לדווח, על מנת שבני העיר ומחוצה לה יוכלו לאכול בבטחה כנאמר "יאכלו ענוים וישבעו".

מערכת כשרות רגילה וכשרות מהדרין

כמו ברבניות החשובות בארץ כך בעיר חדרה מחולקת מערכת הכשרות לשתי  מחלקות. א. מחלקת "כשרות רגילה" אשר נותת מענה לכלל עמך בית ישראל הדורש לאכול את סעודתו בלי לעבור על איסורים. ולשם כך נבנתה מחלקה זו המפקחת ובודקת את כל מוצרי ומרכיבי המזון שהם בפיקוח רבנויות מקומיות, או באישור הרבנות הראשית לישראל. ב.מחלקת "מהדרין" אשר נעשית למדקדקים קלה כבחמורה, שאינם מסתפקים במוצרים בהכשר רבנות, כי אם אך ורק בהכשרי בדצי"ם המוכרים בארץ. על מנת לתת מענה לציבור בני התורה המחמירים, הקמנו את מחלקת כשרות מהדרין, אשר בה יש פיקוח, שכל המוצרים שמשתמשים הם אך ורק בהכשרי בד"צ מוכרים. על מנת ליצור את ההבדל בין התעודות לתת מענה לכל גווני הציבור, הדפסנו שתי תעודות שונות המבליטות שינווים גרפיקאים: האחת בכשרות רגילה, והאחרת בהידור הכשרות. 

סדר וניהול מופתי עם היררכיה ברורה

מערכת מוצלחת היא כזו שעובדת בהיררכיה ברורה ובסדר ניהולי. יש את בעל העסק אשר תפקידו לעמוד בכל כללי ונוהלי מחלקת הכשרות. יש את משגיחי הכשרות ונאמניו אשר שומה עליהם לפקח, לבחון, ולבדוק,  אם כללי ההוראות של הכשרות נשמרים. וכשיש בידם שאלה או ספק על דבר מה, מיד פונים למפקחי הכשרות. וכשאלו חוככים בדעתם מה לעשות, מביאים את דבר הנידון בפני מנהל מערכת הכשרות.אם יש בידו לפתור את הסוגיא מה טוב, ואם עדיין הוא מרגיש שיש צדדים שקולים, ואין בכוחו להכריע מביא את דבר הסוגיא לפתחו של ראש המערכת המרא דאתרא אשר על פיו ישק כל דבר.

זכתה העיר חדרה שבראש הכשרות עומד הרב יעקב (בושי) בורנשטין הי"ו אשר למעלה מחצי יובל שנים העמיד את חומת הכשרות בעיר לרמות גבוהות, אשר קנו להם שם בכל האיזור כולו בהוראתם ובהכוונתם של הרבנים הראשיים שליט"א.

יש לציין שכל מערכת הכשרות כפופה עתה להוראותיו והנחיותיו ההלכתיות של כבוד הרב הראשי לחדרה הרה"ג רבי שמעון ביטון שליט"א. ולהנחיותיו המינהליות של ממונה המועצה הדתית עו"ד מר יאיר גבאי הי"ו. אשר מנהלים ביד רמה את מערכות היהדות והדת.                  

 

יתן השם יתברך. שנזכה עוד רבות בשנים לחזק ולבסס את חומות הכשרות בעירנו, ולהציל רבבות מעם ישראל ממאכלות אסורות, ולא תצא תקלה מידינו. ויתקיים בנו 'רגלי חסידיו ישמור'. ונזכה לעטר את שולחנו של ישראל ולקדש במצוותיו את מאכלו. וחפץ השם בידינו יצלח אמן.